הַדָּבָר שֶׁאֲנִי הֲכִי אוֹהֶבֶת אַחֲרֵי חֵמָר , זֶה לְטַיֵּל .
כָּל מָקוֹם אֵלָיו אֲנִי מַגִּיעָה לָרִאשׁוֹנָה , אוֹ מַגִּיעָה לְבִקּוּר חוֹזֵר הוּא מָקוֹר לְהַשְׁרָאָה , לַנּוֹף וּלְתַרְבּוּת .
אֵין מַצָּב שֶׁלֹּא אֶחֱזֹר עִם קְלִפּוֹת עֵצִים , אֲבָנִים מְקוֹמִיּוֹת , חֲרוּזִי אֶבֶן , בַּרְזִלִּים יְשָׁנִים מִשּׁוּקֵי פִּשְׁפְּשִׁים וְכָל מִינֵי שֶׁאָסַפְתִּי עַל הַדֶּרֶךְ ...
כָּל אֵלּוּ מִתְכַּנְּסִים לְשַׁרְשְׁרָאוֹת קִיר – כֶּתֶם עַל קִיר הַבַּיִת שֶׁל שֶׁל צֶבַע וְתַרְבּוּת רְחוֹקָה ..